לואי להב

לואי להב הוא אחד המפיקים המוסיקליים המשפיעים ביותר במוסיקה הישראלית מאז אמצע שנות ה-70. למעשה, לפני שלהב החל את עבודתו כמפיק מוסיקלי ואמנותי לא היו קיימים שמות לתפקידים האלה במוסיקה הישראלית. היו מעבדים ומנהלים מוסיקליים, אך לא היה מפיק מוסיקלי בגרסתו האמריקאית: אדם שמכיר גם את הצד המוסיקלי וגם את הצד הטכני של ההקלטה, ואשר מעצב את הצליל שלה לא פחות מיוצר השיר או מבצעו. את אלה הביא ארצה להב, תחילה כאחד ממפיקי הרוק החשובים והמהפכניים שלנו (עם תמוז, חמסין, שלום חנוך ועוד) ומאוחר יותר גם בסוגי מוסיקה שאינם רוק ישראלי ואשר זכו להצלחה מסחרית רבה.

להב הוא מפיק טוטלי. הוא מעורב ביצירת השירים, בביצוע, בעיבוד, בעטיפה, בהופעה ובשיווק. הוא מהבודדים במפיקים המוסיקליים בישראל שהפכו לכוכבים למרות שאינם זמרים, מהיחידים שעצם העבודה איתם נחשבת להצלחה. אומנם לא כל התקליטים שהפיק הפכו לרבי מכר והיו לו גם פספוסים גדולים (ויקרים), אך להב הוא מפיק מוסיקלי שמשפיע מאוד על האמן איתו הוא עובד ומוציא ממנו את המקסימום. כל מי שעבד בהפקתו של להב עבר שינוי, גם אם ההשפעה שלו לא הייתה מיידית. השפעתו רבה לא רק על אלה שעבד איתם אלא על כל הסצנה המוסיקלית.

ההתחלה

ב-1962 עלה לואי להב עם משפחתו ארצה מבוליביה, נסע לשנתיים לארה"ב וחזר כדי לשרת שנתיים בצנחנים ושנה אחת בצוות הווי חטיבת הצנחנים. כוכבי הצוות היו דודו זכאי, רונית אופיר ואורי שבח, ולהב פגש בו גם את אשתו לעתיד, צרויה חפרי. להב היה גיטריסט וגם עיבד (לבדו ועם בני נגרי) שבעה משירי הלהקה, ביניהם "שיר אחר", "מזמור שיר ליום השבת" ושני שירים של החיפושיות, "Because" שהפך ל"קר חם" ו"Fool On The Hill" שהפך ל"השוטה על הגבעה". ביחד עם ג'קי הירש הלחין להב ללהקה שיר בשם "עשו ויעקב", והשניים שלחו גם לחן משותף לפסטיבל הזמר 1970: "בעיר הזו שלום" (מ' שמעון ספיר), אותו שר צמד דרום (וגם יגאל בשן הקליט לו גרסה משלו).
השניים יצרו שירים גם לאורי שבח (כחלק מצוות הווי חטיבת הצנחנים וגם כאזרח סולן), לצמד זמרי הזהב, ללהקת פיקוד דרום ועוד. הם שירתו ביחד זמן קצר בלהקת הנמר הנוראי של דני ליטני, ולהב גם ניגן בגיטרה בהצגות שהפיק גיורא גודיק, ביניהן ב"איש למנשה".
ב-1972, אחרי שהשתחרר, נסע להב ללמוד טכנאות הקלטה בארה"ב. הוא עבד באולפן בניו יורק (עם מלאני, ג'ניס איאן, דם יזע ודמעות ועוד רבים, ביניהם גם יגאל בשן שבא לביקור) וגם התמחה בסאונד להופעות (בין השאר בהופעות של לו ריד). הקליינט החשוב והגדול ביותר איתו עבד היה ברוס ספרינגסטין, אז צעיר מבטיח בתחילת דרכו. להב הקליט והשתתף בהפקה ובעיצוב הצליל (עם המפיק מייק אפל) בשלושת אלבומיו הראשונים של ספרינגסטין (צרויה להב, אגב, השתתפה בהקלטות ובהופעות של ספרינגסטין בנגינת כינור), אך ב-1975, דווקא כשיצא השלישי ביניהם, אלבום הפריצה של ספרינגסטין Born To Run, חזר להב ארצה.
בישראל הפך להב לטכנאי הקלטות מבוקש באולפן "טריטון", שהיה אז הבולט ונותן הכיוון במוסיקה הישראלית החדשה. לצד עבודתו כטכנאי הוא החל ליישם כאן את מה שלמד בארה"ב בתחום ההפקה המוסיקלית והאמנותית.
ב-1975 להב הפיק והקליט את האלבום הכיוון מערב של דורי בן-זאב והשתתף בהקלטת האלבומים שירים של אריק איינשטיין, לבד ביחד ולבד לבד של ג'וזי כץ ושמוליק קראוס ומכתבים למערכת של דני ליטני ויהונתן גפן. בסוף 1975 הקליט ליטני שיר שהלחין להב בארה"ב עם מייק אפל: "הייתה לי בחורה" (מ' גפן).
בסוף השנה הפיק להב את אלבום הרוק המשמעותי ביותר במוסיקה הישראלית של שנות ה-70, אלבומה היחיד של להקת תמוז, סוף עונת התפוזים (שיצא בראשית 1976). להב עזר לחברי הלהקה לארגן את שיריהם, להפוך אותם לארוכים וכבדים יותר כדי שיתאימו להופעות חיות ולהוציא מתוכם את העוצמה הגלומה בהם. היו שלא אהבו את הגישה האמריקאית של להב (למשל, חבר הלהקה אריאל זילבר), אך העבודה שלו עם הלהקה גרמה לה לעשות את המעבר הנחוץ מהרכב מבורדק וקיבוצניקי ברוחו ללהקת רוק ברמה בינלאומית. ללהב עצמו נתנה ההפקה הזו את הקרדיט של מפיק הרוק הישראלי הראשון והציבה אותו בראש יוצרי הסאונד הישראלי החדש.

יותר חזק, יותר גבוה, יותר רחוק

ב-1976 להב הפיק מוסיקלית את הופעות להקת תמוז וגם הקליט אחדות מהן לאלבום הופעה שלא יצא. הוא גם סייע ללהקת כוורת להפיק את המופע שלה "צפוף באוזן" בעזרת ציוד הגברה מיוחד שייבא והרכיב עם הטכנאי הראשי ב"טריטון", טומי פרידמן.
באותה שנה הפיק להב את אלבומו של יגאל בשן צבעים, ששילב פנקי (Funky) רך ומוסיקה מזרחית. השתתפה גם בת זוגו להפקות באותה תקופה, אלונה טוראל, בעיבודים ונגינה.
לואי להב, המפיק מיכאל תפוח והמעבדת והקלידנית אלונה טוראל הקימו עם נגני האלבום המשך ג'אז-רוק לתמוז: להקת שמיים עם דני ליטני בשירה, אהרל'ה קמינסקי בתופים וכלי הקשה, אוהד אינגר בבס, חיים קריו בגיטרה חשמלית וריקי מנור בשירה וכלי הקשה. הלהקה ביצעה שירים ארוכים בעיבודי פיוז'ן-פנקי-רוק ובהפקה השאפתנית והבומבסטית ביותר שנוצרה בארץ עד אז. מבקרי הצליל של שמיים (כולל ליטני עצמו) טענו שלא היה קשר בין שיריו של ליטני לעיבודים שעטפו אותם, אך ברור שגם שמיים הייתה צעד חשוב בהתפתחות הסאונד וגישת ההפקה במוסיקה הישראלית. על עטיפת תקליט הלהקה, שיצא רק אחרי ארבע שנים, קיבל להב קרדיט כמפיק המוסיקלי והאמנותי של התקליט. הוא היה גם שותף בעיבוד וטכנאי ההקלטה, ואפילו השתתף ביצירת קולאז' לעטיפה האחורית של התקליט ובו, בין השאר, צילום של אבר מין גברי…

ב-1976 להב גם השתתף כטכנאי הקלטות באלבומים רבים, ביניהם האהבה פנים רבות לה, ילדים וארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב' של אריק איינשטיין, איפה טעינו? של אושיק לוי, מצב רוח של שם-טוב לוי, עוצם עיניים ושר של חנן יובל, וגם בשירי הכסאח הראשונים שהקליט גרי אקשטיין: "היה לי טוב" ו"יש לנו זמן".

ב-1977 להב הפיק מוסיקלית (וגם השתתף בהקלטה ובבישול) את אלבום הסולו הראשון של שלום חנוך אחרי פירוק להקת תמוז: אדם בתוך עצמו. בהמשך אותה שנה הוא היה שותף להפקת המופע של חנוך ולהקלטת שתיים מהופעותיו שיצאו בראשית 1978 באלבום הופעה חיה. הוא גם הקליט את תקליט ההופעה אנשים אוהבים לשיר של איינשטיין, את פסקול מסע האלונקות של להקת ששת, את אלבום הבכורה של אפרים ואסתר שמיר ועוד.

ב-1978 נסע להב עם אלונה טוראל לעבוד בניו יורק ונשאר שם כשנתיים. ההפקה המעניינת ביותר בה השתתפו השניים הייתה של זמר ויוצר צעיר בשם ארלין גייל, שנראה ונשמע כמו גרסה טרייה של ספרינגסטין. להב ומייק אפל הפיקו את אלבום הבכורה של גייל Back To The Midwest Night ובו שיר אחד, "Sunrise On Sunset", שהזכיר מאוד בעיבודו את "מה שיותר עמוק יותר כחול" של תמוז.

ב-1980 חזר להב ארצה כדי להקים עם מיכאל תפוח בית חדש לרוק הישראלי, מועדון "אמצע הדרך" בגני התערוכה בתל אביב. ללהב היה גם רעיון מי יופיע במועדון החדש: הרכב רוק-פנק חזק וכבד שאינו דומה למקובל ברוק הישראלי. כך נולדה שלישיית חמסין עם אפרים שמיר בשירה וגיטרות, אלון הלל בתופים ואוהד אינגר בבס. להב ממש עיצב מחדש את שמיר כמוסיקאי ודחף אותו לכיוון כסאח עצבני ללא התחשבות ברצונו או ביכולתו. ושוב, כמו עם שמיים, חמסין הייתה חוויה קשה ומתישה לזמר היוצר הראשי בה וכישלון מסחרי מוחלט, אך הפקה בעלת משמעות בבניית צליל הרוק הישראלי.
באותה שנה השתתף להב (עם טוראל) בעיבוד והפקה של שיר מפנה בקריירה של שלום חנוך: "שחרר אותי".

בראשית 1981 הפיק להב את המופע הראשון של להקת תיסלם, אחת מהפקות הבמה הכי יקרות שנראו בארץ, עם ציוד הגברה, תאורה ואפקטים כמו בחו"ל ועם צוות של 25 איש. במקביל להופעות בקיץ 1981 הקליטה תיסלם שני שירים בעיבוד משותף עם להב: "לילה לילה" וחידוש ל"כשאת בוכה את לא יפה".
באותה שנה החל להב לעבוד עם אסתר שמיר על שירים חדשים שלה. במהלך העבודה עבר תפקיד המעבד והמפיק המוסיקלי לאיתן גדרון, וכשיצא ב-1982 אלבומה של שמיר במקום הכי נמוך בתל אביב הוגדר להב מפיק אמנותי.
את עיקר מרצו בשנה זו השקיע להב בהפקה אמנותית של האלבום חתונה לבנה של שלום חנוך. ביחד עם ירוסלב יעקובוביץ' כמעבד ומפיק מוסיקלי עטף להב את שיריו של חנוך בהפקה בומבסטית וקשה לעיכול אך בעלת עוצמה חסרת תקדים במוסיקה הישראלית. ייתכן ששיריו המופלאים של חנוך לא היו זקוקים למעטפת כל כך מוחצנת, אך זו הייתה המשימה שהוטלה על להב ויעקובוביץ', והם עשו את זה עד הסוף, גם באלבום וגם בהופעות מלאות האנרגיה שליוו את הוצאתו. ושוב, וכמעט כרגיל באותה תקופה: חתונה לבנה, האלבום והמופע, נכשלו מסחרית, אך השפיעו מאוד על המוסיקה הישראלית, גם בכך שאחריה הלכו רוב המפיקים (כולל להב עצמו) בדרכים ידועות ונינוחות יותר.

ב-1982 להב הפיק מוסיקלית ועיצב בימתית את המופע של יגאל בשן ולהקת ברוש. כמפיק המאמין בחשיבות כל הצדדים בהפקה, הוא הקים באותה שנה עם הצלם והאמן מנחם רגב את "סטודיו 03" לעיצוב

כיוון חדש והצלחה

ב-1983 החליטה רותי ברוזה לעשות עוד ניסיון לאושש את הקריירה של בעלה, דויד ברוזה. היא פנתה ללהב, שהיה אז כמעט מוקצה מחמת כישלונות, בהצעה להפיק לברוזה בתקציב קטן במיוחד אלבום של שירים ספרדיים מתורגמים. להב הצטרף מיד להרפתקה שהפכה לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בתולדות המוסיקה הישראלית: האלבום האשה שאתי. תוך חצי שנה הגיע האלבום לפלטינה (40,000 עותקים), ותוך עשור הוא הגיע למכירה חסרת תקדים של 160,000 עותקים. הפקת האלבום, בו שילב להב אלמנטים של רוק בשירה ובסאונד הנגינה עם מוסיקה עממית, סימנה לכל היוצרים במוסיקה הישראלית מהו הכיוון האפשרי להצלחה ופתחה אופנה של "חזרה למקורות".

באותה שנה הפיק להב לתוכנית בקול ישראל הקלטת הופעה של תיסלם, בנזין, יהודית רביץ, אריאל זילבר ודורי בן-זאב ב"שיר השכונה החדשה".
בהמשך השנה להב הפיק גם את המופע "האשה שאתי" והקלטת אלבום נוסף של ברוזה כהמשך לאשה שאתי. ב-1984, כשיצא האלבום ברוזה, היו ברוזה ולהב בארה"ב בניסיון להעביר את ההצלחה גם לשם. בשנים הבאות נדד להב פעמים רבות בין ארה"ב וישראל בניסיונות להפיק שם (בחוסר הצלחה) וכאן (בהצלחה רבה).

ב-1984 יצא אלבומו של שלמה ארצי תרקוד, אחרי שנתיים של עבודה בהן להב הפיק אמנותית ומוסיקלית ותוך כדי כך לימד את ארצי (לדבריו של ארצי עצמו) מהו הפרייזינג (דרך ההגייה) של הרוק ואיך לבטא את סגנונו הייחודי. זה היה רוק אבל לא כסאח, וכך סימן האלבום התחלה של שלב חדש בקריירה של ארצי, שהולכת ומתפתחת מאז והלאה. הוא יצא מ"צוותא" אל הפארקים, מהמכירות המצומצמות אל עשרות ומאות אלפי העותקים. להב עשה את זה איתו בשלושה אלבומים נוספים, בהם מצא ארצי דרכים חדשות לדבר עם הקהל שלו. תרקוד ייזכר כנקודת ההמראה, ולא בכדי הקדיש ארצי ללהב את השיר "ועכשיו לנוע". להב, במעורבותו האופיינית, גם היה שותף לבימוי הקליפ לשיר "תרקוד".

ב-1986 הפיק להב מוסיקלית ואמנותית את אלבומו המאוד מצליח של ארצי לילה לא שקט. גם בו היה הצליל ידידותי ונעים, עם כוח פנימי ולא מוחצן. נראה היה שלהב המפיק נרגע, מה שהתברר כמסקנה מוטעית באלבום הבא.

בתחילת 1987 להב הפיק מוסיקלית והשתתף בעיבודים באלבומו של גידי גוב דרך ארץ, אלבום רוקי, כבד ומחוספס, שלימד את גוב, לדבריו, להיאבק על ביצוע כל שיר. עם הלהיט "שלל שרב" (מ' מאיר אריאל, ל' יהודה פוליקר) הפך האלבום, למרות הצליל הקשה שלו, להצלחה המסחרית הגדולה ביותר של גוב מאז כוורת ונמכר ביותר מ-50,000 עותקים.

ב-1988 הפיק להב הצלחה גדולה נוספת לשלמה ארצי, האלבום הכפול חום יולי אוגוסט. באותה שנה הפיק להב את המופע הראשון של ריטה, אחרי הוצאת אלבומה ימי התום. המופע רץ בהצלחה יותר מ-260 פעמים.
להב החל אז להפיק שירים לחברים של נטאשה, אך עזב את ההפקה אחרי שבועות אחדים. באלבום הלהקה שיצא בראשית 1989 נותר שיר אחד, "נאמר כבר הכל", בעיבוד של ארקדי דוכין עם להב.
אריק סיני החליט באותה שנה להקליט אלבום חדש בהפקתו של להב. לוח הזמנים של להב לא איפשר לו להתפנות, וסיני נאלץ לחכות שלוש שנים תמימות להקלטת אלבומו הבא.

1989 נראתה כתחילתה של האטה בתנופת ההצלחות של להב. הוא הפיק את אלבומו של רמי קלינשטיין על הגשר הישן, ניהל מוסיקלית לשלומית אהרון את אלבום הסולו הראשון שלה, אישי ואהובי, והשתתף בארה"ב בהפקה והקלטה של האלבום Away From Home של דויד ברוזה. שלושת האלבומים לא זכו להצלחה, וכך גם אלבום כפול נוסף שהפיק מוסיקלית לשלמה ארצי, כרטיס ללונה פארק. ב-1991 שימש להב כמפיק מוסיקלי ושותף בעיבודים באלבום הבכורה של עמיר לב וחברים, רוצה לראות אתכם במקומי. גם האלבום הזה נכשל כישלון מסחרי מוחלט. ב-1992 יצא אלבומו של אריק סיני שמועות על גשם בהפקת להב בשיתוף ירון בכר. האלבום נכשל מסחרית.

רגיעה והצלחה בשנות ה-90

ב-1993 יצא אלבומה של ריקי גל חפש בי בהפקת להב. זה היה אלבום מושקע (השמועות סיפרו על 1000 שעות אולפן), אך הצליח פחות מקודמיו. לעומת זאת, ההצלחה החלה לחזור אל להב במופע של גל שאחרי האלבום, שגם אותו הפיק מוסיקלית. המופע זכה להצלחה גדולה, רץ יותר מ-200 פעמים וגם תועד בווידאו ובסאונד באוגוסט 1994 ויצא ב-1995.

ב-1994 להב היה מפיק המוסיקה באלבומה של ריטה אהבה גדולה. האלבום הצליח מאוד וכך גם המופע באותו שם (בהפקת להב), שרץ בהצלחה חסרת תקדים ארבע מאות פעמים במשך ארבע שנים תמימות. באותה שנה היה להב אחראי על הפקת שירה בתקליטה של נורית גלרון עם תזמורת סימפונט רעננה.

ב-1995 יצא אלבום ההופעה של ריקי גל מבחר שירים בעיבוד והפקה של להב. הוא גם השתתף עם יהודה עדר בהפקה מוסיקלית בשיר "הלילה הזה" של להקת אבטיפוס.

ב-1997 חזר להב לעבוד, אחרי 16 שנים, עם שלום חנוך באלבומו ערב ערב. להב הפיק מוסיקלית את האלבום, ששיריו הוקלטו בהופעה חיה באולפן, ללא חזרות מקדימות וללא תיקונים. באותה שנה הוא היה גם מפיק השירה באלבומה של אתי אנקרי למרות ובגלל.

ב-1999 להב הפיק מוסיקלית וגם השתתף בעיבודים (עם משה לוי ואחרים) באלבומה של ריטה תפתח חלון, הפקה שנחשבת לאחת היקרות ביותר במוסיקה הישראלית (קרוב למיליון דולר) והייתה הצלחה גדולה. הוא גם הפיק שירה באלבומו של יזהר אשדות זמן קסם.

ממשיך להצליח באלף השלישי

בשנת 2000 המשיך להב להיות מעורב בהפקות מצליחות רבות. באותה שנה הוא היה אחד המפיקים המוסיקליים הרבים שקטעים שהפיקו שולבו באלבום האוסף המאוד מצליח של שלמה ארצי אהבתיהם.

בשנת 2001 הוא הפיק מוסיקלית את אלבומו של אביב גפן יומן מסע, באלבומו השלישי של יובל בנאי הוא היה יועץ בהפקה המוסיקלית וכרגיל הוא המשיך לעבוד עם ריטה… בהפקה מוסיקלית במופע המשותף שלה עם רמי קלינשטיין ובאלבום הכפול שתעד את המופע.

נכתב ע"י : יואב קוטנר